אנג'לפיש ליאופולד – Pterophyllum leopoldi

בשבי תועדה רבייה של ליאופלדי אך כנראה בגלל חוסר הזמינות בתחביב המידע אינו רב. בניגוד לדג הסקלר קצת יותר מאתגר להרבותו באקווריום הביתי אך לא בלתי אפשרי. אין הבדל מובהק בין המינים ולכן במידה וישנו זוג שנוצר נוכל לזהות את ההתנהגות ובעת ההטלה באופן ודאי את הזכר והנקבה. בדומה לדגים אחרים נראה שהחלפת מים של כ- 30% עם מים מעט קרירים יכול לעורר הטלה - יש לשים לב לא לפגוע בפרמטרי המים. כמו שאר קרובי משפחתו, הזוג כנראה יבחר לנקות משטח אנכי ו/או שטוח כמו ענף, אבן עלה או דקורציה במיכל. ניתן לספק לזוגות מטילים גם קונס רבייה. הנקבה תטיל כ- 150–400 ביצים כאשר לאחרי הזכר יעבור לצורך הפרייה.. זמן הבקיעה הצפוי בטמפרטורה של 29°C הינה כ - 48–60 שעות. ההורים חשבים למטפלים מסורים אך לא מן הנמנע שבהטלות ראשונות וזוגות צעירים ההטלות לא יצלחו במידה ובוחרים, ניתן להפריד את הביצים לאקווריום ייעודי להבקעה וגידול מלאוכתי אך יש לשמורעל אותם פרמטרי המים ואיוורר חמצן עדין בסמוך לביצים. לאחר הבקיעה וסיום שק החלמון הדגיגים יתחילו לשחות חופשי וניתן כבר להאכיל בארטמיה מובקעת, רוטיפרים של מים מתוקים וכו'. במידה וההבקעה נעשתה באקווריום הורים ניתן להפריד כבר בגיל של 3-4 שבועות לגידול בנפרד. הדגיגים נחשבים למהירי גדילה.

Pterophyllum leopoldi הדג תואר לראשונה ב-1963 ונקרא על שם מלך בלגיה לאופולד השלישי.
מוצאו מאמזונס הברזילאי.

ישנם 3 מאפינים לאבחון של ליאופלדי לעומת דג הסקלר (P. scalare) הרגיל:

• כתם שחור על הגב בחלק הקדמי לסנפיר הגב
• פסים שחורים כהים וחדים יותר
• ראש מחודד יותר, גבוה פחות ביחס לאורך הגוף.

לעומת דג האלטום (P. altum) גם ישנה הבחנה כאשר הליאופלדי הינו:

• קטן בהרבה מהאלטום
• בלי ראש / "מצח" בולט
• פחות גבוה
• נקודת איסוף שונה גיאוגרפית

מראו וגופו של הליאופלדי מאופיין גם בגוף עגלגל-סגלגל ופחות גבוה מדג הסקלר.  על גופו נראים ארבעה פסים אנכיים שחורים ובניהם כתם שחור קטן ובולט על הגב — זהו סימן ההיכר המובהק ביותר.

 

בדומה לאנגלפישים ולקרוביו הסקלר והאלטום, הליאופלדי הוא דג יחסית שלו בטבעו אך יגלה טריטוריאליות בעת רבייה וגם נראה שזכרים ישמרו על אזורים מסוימים.
באקווריום, בזכות גודלו הקטן, יחסית לקרוביו, ופיו הקטן ניתן לשכן גם עם דגים קטנים יחסית וקורידורסים למינהם אך מומלץ לא לשלבו עם דגים גדולי או אגרסיביים.
עדיף לגדל בקבוצה של 4–6 פריטים באקווריום במיכל בנפח של כ -200 ליטר ומעלה.

בטבע הוא חי בסמוך לגדות נהרות, לעתים ממש בתוך שיחי מים ועלים שקועים.
באקווריום ניתן לעצב לו עם ענפים, שורשים ואף צמחייה בעלת עלים גבוהים כמו וליסנריה.
ניתן גם להוסיף מצע עלים כגון שקד הודי בתחתית האקווריום (יש להיזהר מלהוסיף המון חמר צמחי עקב שינוי בהרכב המים).

התזונה המומלצת לדג הינה בשרית עם קוטר גרגיר קטן שיתאים לפיו אך לא אבקה או לחילופין מזון דפים בשרי.

 

ט.ל.ח