אנג'לפיש אלטום –Altum Angelfish – Pterophyllum altum

הרבייה של הדג נחשבת לקשה בשבי אך אפשרית. זיהוי בני המינים לרוב לא קל ולא תמיד ודאי אך לרוב זוג יצור לעצמו טריטוריה ויסתובבו ביחד ואף ידאגו לנקות את איזור ההטלה המיועד. זיהוי ודאי כמובן מתאפר בעת תהליך הרבייה עצמו. בדומה לשאר בני המשפחה הקרובים עליו (והסקלר בעיקר) הרבייה תעשה ע"י הטלת ביצים על משטחים אנכיים בעיקר (בצורה סינטטית משתמשים בצינורות PVC , קונוסים, משטח אחר אנכי) כאשר הנקבה תטיל כ -200-500 ביצים בשורות מסודרות ולאחריה יעבור הזכר ויבצע את ההפריה. לאחר הטלה ההורים לרוב ישמרו על ההטלה אך הורים לא מנוסים עלולים לאכול את הביצים בהטלות ראשונות - עקב ביקושו של הדג, מגדלים המעוניינים לשפר את סיכויי הגידול לרוב יפרידו את ההטלה כבר בשלב הביצים וינשו להבקיע מלאכותית. בקיעה צפויה להתרחש לאחר כ -48 עד 60 שעות בטווח טמפרטורת מים של 28-29 מעלות צלזיוס. במידה וההטלה נשארה עם ההורים, ההורים יגנו על ענן הדגיגים ועף יתכן ויעבירו אותם למקום אחר נסתר וקל יותר לשמירה. שלב השחייה החופשית הראשוני הוא לאחר 5-7 ימים ואוכל ראשוני ממומלץ הינו ארטמיה מובקעת רוטיפרים וכדומה כל עוד הדגיגים יכולים להכניס את המזון לפיהם. הגדילה נחשבת לאיטית יחסית בהשוואה לדגיגי הסקלר.

נראה שדג האלטום תואר לראשונה ב-1906 על ידי חוקר הדגים הצרפתי פלגרין (Pellegrin)

מקורו העיקרי של הדג הוא בנהר ריו אורינוקו ויובליו  (ריו אטבאפו, ריו איניריד וריו ונטוארי) בדרום ונצואלה וצפון-מזרח קולומביה, וכן נמצא גם מאזורים מסוימים של האמזונס הברזילאי – הריו נגרו.

המים בנהרות אלו נחשבים ל"מים השחורים" של האמזונס ומאופיינים בעיקר ברמות נמוכים יחסית של pH 4.5–5.5, קשיות אפסית ועשירים בחומצות הומיות.
הטמפרטורה הינה גבוהה ויציבה לאורך השנה.
בטבע נראה כי האלטום חיים בצמוד לשיחי מים, ענפים שקועים ושורשי עצי הג'ונגל בחפיפה לקו המים.

אחד הדברים המייחדים את האלטום הוא גופו הגבוהה והשטוח כאשר ונחשב לגבוהה והמראה "המלכותי" מבני משפחתו.
על גופו נוכל למצוא שלושה פסים אנכיים שחורים: הראשון עובר דרך העין, השני באמצע הגוף, השלישי בחלק האחורי. פס רביעי שחור מעורפל לעתים נראה בין השני לשלישי.
סנפירי השת יפים ולבעלי גוון צהוב ומבנה הראש או "המצח" של אלטום נראה ייחודי ולפעמים נראה כאילו יש לו בליטה קטנה יש לשים לב למאפיינים שמפרידים את האלטום מהדג שקרוב אליו ומוכר יותר בתחביבי דג הסקלר (P. scalare) – כאן המקום להזכיר שישנם מיני סקלר שמכונים "אלטום" לדוגמא "אלטום פרואיני" – אך עדיין מדובר בוייראציה נוספת של הסקלר מבחינת הזיהוי הטקסונומי ולא באלטום אמיתי.

האלטום הוא דג חברותי המתפקד בקבוצות בטבע, עםההיררכיה בין הפרטים. מומלץ לגדל קבוצה של 6 ומעלה בעיקר למי שרוצה לנסות את מזלו בריבוי הדג באקווריום הביתי וליצור סיכוי טוב יותר להיווצרות זוגות.

במידה ונוצרה טריטוריה באקווריום הדג עלול להיות אגרסיבי כלפי דגים קטנים שנכנסים לטריטוריה ו/או במידה ונוצר זוג שמגן על טריטוריה.
פעיל בעיקר בשעות הבוקר ולפנות ערב.

אינו מתאים לאקווריום קהילתי כללי — דורש מינים שמסתדרים עם מים חומציים מאוד ולא מהווים איום.

בגלל גובהו של הדג בבגרותו, מומלץ אקווריום בגובה מינימלי 60 ס"מ, ועדיף 70–80 ס"מ. ונפח: מינימום 400 ליטר לקבוצה של 4–6.

פרמטרי מים בעלי חומציות מומלצת של  pH 4.5–6.2, קשיות 0–5 dGH, וטמפרטורה 26°C–30°C – לרוב מצריך שימוש באוסמוזה והקפדה על פרמטרי מים.

העיצוב המומלץ הינו ענפים אנכיים (יש לשים לב להקהות או לחתוך שפיצים שונים במידה וחדים מדי), שורשים כגון שורשי מנגרוב ועוד על מנת  לדמות את סביבת הביוטופ.
עדיף להימנע מתאורה חזקה ויש המעדיפים וממליצים על תאורה מעומעמת.
יש לשמור סינון טוב ואיכותי שמתאים לאקווריום בגדלים כאלו ועם זרימה עדינה יחסית באקוורים.
בעקבות הטמפרטורה הגבוהה יש להקפיד על חמצון טוב וחזק.

האלום הינו דג המבוסס על תזונה בשרית ולרוב דגים מהטבע יהיה קשה להרגיל לתזונה של מזונות "יבשים – אך הדבר אפשרי.
במידה והדגים מתחילים תהליך הרגלה למזון יבש יש לשים לב שהמזון לא נשאר יותר מדי זמן במי האקווריום ונרקב.

ט.ל.ח