ג'ק דמפסי – Rocio octofasciata

ג'ק דמפסי הוא דג המטיל ביצים על משטח פתוח ואינו זקוק למחילה או מסתור לצורך הטלה. בדרך כלל יבחר הזוג משטח שטוח כמו אבן, קרש עץ שקוע או קרקעית נקייה וינקה אותו היטב לפני ההטלה. הנקבה תטיל בין 100 ל-500 ביצים בשורות מסודרות כאשר הזכר עובר מאחוריה ומפרה אותן. שני ההורים משתתפים בשמירה ובטיפול בביצים ובדגיגים, כאשר לרוב הזכר ישמור על הטריטוריה החיצונית והנקבה תישאר קרוב יותר לביצים. הבקיעה צפויה לאחר כ-60-72 שעות בטמפרטורה של כ-26°C, וכעבור מספר ימים נוספים הדגיגים יתחילו לשחות חופשי. ההורים נחשבים למטפלים מסורים ואף עלולים להעביר את הדגיגים בין מספר "בורות" שחפרו בקרקעית לצורך הגנה. יש לשים לב שרמת התוקפנות של שני בני הזוג עולה משמעותית בתקופת ההטלה וגידול הצאצאים.

ג'ק דמפסי (הידוע במדע בשם Rocio octofasciata) תואר לראשונה על ידי אלברט גינתר ב-1864 תחת השם Heros octofasciatus. הדג עבר מספר שיוכים טקסונומיים במהלך השנים (בין היתר תחת הסוגים Cichlasoma ו-Nandopsis) עד שבשנת 2007 הוגדר עבורו סוג ייעודי בשם Rocio. שם המין "octofasciata" מתייחס לשמונה הפסים הכהים שניתן להבחין בהם על גוף הדגיגים והדגים הצעירים, פסים שהולכים ומיטשטשים ככל שהדג מתבגר ומפתח את הנצנוץ המוכר.

השם הנפוץ "ג'ק דמפסי" ניתן לדג בעולם התחביב על שם אלוף האגרוף המפורסם ג'ק דמפסי, וזאת בעקבות אופיו התוקפני יש כאלו שטוענים שצורת הפנים והלסת הבולטת המזכירה מעט מתאגרף.

בטבע הדג מופץ באזור המורד האטלנטי של מרכז אמריקה, ממזרח מקסיקו ועד הונדורס, ומאכלס בעיקר נחלים איטיים, ביצות ותעלות עם מים עכורים יחסית וצמחייה ענפה. נחשב לדג סתגלן לתנאי מים שונים.

דגיגים וצעירים בצבע אפרפר-חום עם נקודות בהירות מפוזרות, ורק ככל שהדג מתבגר מתפתח הנצנוץ הכחול-ירקרק המוכר על קשקשיו הכהים. מגוון ורייאציות פותחו בתחביב, ביניהן הווריאציה הפופולרית "אלקטריק בלו" (Electric Blue Jack Dempsey), שמציגה גוון תכלת בהיר ואחיד יותר על פני כל הגוף.

הדג נחשב לטריטוריאלי ותוקפני יחסית, בעיקר כלפי בני מינו ודגים אחרים בגודל דומה, ורמת התוקפנות עולה משמעותית בעונת הרבייה. עם זאת, בניגוד לציקלידים אגרסיביים נוספים, פרטים בודדים יכולים להתנהג בצורה שקטה יחסית כל עוד לא מורגש איום על הטריטוריה. מומלץ לשלבו עם דגים בגודל דומה ובעלי אופי דומיננטי משלהם, ולהימנע מדגים קטנים או שלווים מדי.

מבחינת שיתוף עם מינים אחרים, ג'ק דמפסי מסתדר בדרך כלל עם ציקלידים מרכז-אמריקאיים אחרים בגודל דומה, כגון סוורום או פירת'ד, אך פחות מתאים לשיתוף עם דגים קטנים ושלווים כמו טטרות או גופיים, העלולים להיחשב כטרף. יש המשלבים אותו גם עם דגי קרקע גדולים וחסונים כגון פלקוסטומוס, ובלבד שיש מספיק מרחב ומסתורים לשני הצדדים.

בזכות הרגל החפירה שלו וגודלו הסופי, מומלץ אקווריום מרווח החל מ-200 ליטר ומעלה לפרט בודד, עם קרקעית עדינה שתאפשר לו לחפור בנוחות. עיצוב עם אבנים, שורשים ומסתורים יציבים רצוי, אך יש לקבע היטב את הדקורציה מאחר שהדג נוטה לשנות ולעצב מחדש את סביבתו. צמחים חיים עלולים להיעקר בקלות ולכן עדיף לבחור מינים עמידים בעלי שורשים חזקים או להשתמש בצמחייה מלאכותית.

הדג מסתגל לטווח רחב יחסית של פרמטרי מים, אך מומלץ לשמור על יציבות ולהימנע מתנודות חדות. מבחינת תזונה נחשב לאוכל-כל עם נטייה בשרית, ומומלץ לגוון בין גרגירים איכותיים, מזון קפוא כגון תולעי דם וארטמיה, ומעט מזון צמחי. הדג אוכל בתאבון ולכן יש לשים לב לא להאכיל בעודף.

בשוק התחביב ניתן למצוא גם הכלאות בין ג'ק דמפסי למיני ציקלידים קרובים, ולעיתים אף פרטים המשווקים תחת שמות מסחריים שונים ולא מדויקים. מומלץ לרכוש מגדל אמין ולנסות לוודא ככל הניתן את זהות המין לפני הרכישה, בעיקר אם הכוונה היא לרבייה ולשימור תכונות המין המקורי.

מבחינת תחזוקה שוטפת, מומלץ לבצע החלפות מים חלקיות של כ-20-30% מדי שבוע ולנטר באופן קבוע רמות אמוניה וניטריטים, בעיקר באקווריום צעיר שטרם התייצב מבחינה ביולוגית, שכן ג'ק דמפסי נחשב לדג בעל עומס פסולת גבוה יחסית לגודלו.

ט.ל.ח